- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ת"א 10737/06
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
10737-06
3.7.2006 |
|
בפני : מאיר יפרח |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. דן ליר הנדסה בע"מ 2. מערכות איטום וציפוי ג'נרל פולימרס בע"מ |
: אייבי טראנס לוגיסטיקה בע"מ |
| החלטה | |
1. התובעות הגישו תובענה כספית נגד הנתבעת בה עתרו לחייבה בתשלום פיצויים בגין איחור בהגעת מטען שהובל ע"י הנתבעת מארה"ב לישראל (איחור שהוא פרי תכנון לקוי של הובלה יבשתית מחצרי המוכר לנמל המוצא, שגרמה לכך שהמטען יפוצל לשניים ויישלח לישראל בשני חלקים) ונזקים שנגרמו עקב כך. אין חולק כי חלק מן המטען הגיע לישראל ביום 25.4.04 והיתרה הגיעה בחודש מאי 2004. הנתבעת כופרת בטענת התובעות. לטענתה, אין מדובר בתכנון לקוי של ההובלה היבשתית, כי אם בהובלתם של שני משלוחים נפרדים ובלתי קשורים זה בזה, מחצרי המוכר לנמל המוצא.
2. הנתבעת עותרת לסילוק התובענה על הסף. לשיטתה, משהגיע המטען לישראל לכל המאוחר בחודש מאי 2004 - היה על התובעת 1 להגיש את תובענתה תוך שנה מאותו מועד, קרי: עד חודש מאי 2005. דא עקא, התובענה הוגשה ביום 5.1.06.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי שטר המטען מחיל על יחסי התובעת 1 והנתבעת את כללי האג או כללי האג-ויסבי, המנויים בתוספת לפקודת הובלת טובין בים. סעיף III6 לכללים, מורה כי המוביל וכלי השייט יהיו פטורים מאחריות כלשהי לגבי הטובין אם לא הוגשה תובענה לבית המשפט תוך שנה מיום מסירת הטובין או מן המועד בו היו אמורים להימסר. לפיכך, יש לדחות תובענתה של התובעת 1 על הסף.
זאת ועוד: לנתבעת לא היו יחסים כלשהם עם התובעת 2, אשר סיפקה את הטובין שנשלחו מארה"ב לישראל, עבור התובעת 1. מכאן שאין כל יריבות בין התובעת 2 לבין הנתבעת ויש למחוק התובענה שהגישה התובעת 2.
3. בתגובת התובעות לבקשה, טענו הן כדלקמן:
ראשית, שטר המטען הונפק ביום 29.4.04, בה בשעה שחבות הנתבעת נולדה כחודש לפני כן. מכאן ששטר המטען אינו מהווה הסכם בין הצדדים, אלא מסמך שהונפק לאחר סיום ההובלה.
שנית, אין מדובר בהסכם המכיל את תנאי ההובלה, אלא בשטר הפטר לגבי נזק שכבר אירע.
שלישית, מדובר בתביעה בגין רשלנות מוביל יבשתי שגרם נזק פיסי לטובין.
רביעית, תביעות התובעת 2 הן נזיקיות והן עומדות בעינן אף אם אין חוזה בין בעלות הדין.
4. הנתבעת השיבה לתגובה וטענה כי הותנה עוד בעת משלוח הצעת המחיר נספח ג' לכתב ההגנה, כי ההובלה תהא כפופה לשטר המטען והתובעות לא טענו, באותה עת בה קיבלו את הצעת המחיר, טענה כלשהי כלפי התנאי האמור.
אשר לטענה כי מדובר בתובענה נזיקית ולא חוזית, סבורה הנתבעת כי כל עילות התביעה, חוזיות כנזיקיות, מכוסות בשטר המטען, וההתיישנות המקוצרת תופסת בהן. יתר על כן. טענות התובעת 2 המייחסות התרשלות לנתבעת, יכולות להיות מופנות כלפי התובעת 1 בלבד, שכן התובעת 2 אינה יודעת דבר לגבי ההתקשרות שבין התובעת 1 והנתבעת.
5. לטעמי, אין מקום לסילוק על הסף כפי שנתבקש. נקודת המוצא היא כי זו שבכתב התביעה, לאמור: התובענה איננה מתייחסת כלל ועיקר להובלה הימית כי אם להובלה היבשתית שקדמה לה. במצב דברים זה, שוב אין תחולה להוראות כללי האג ולהתיישנות (מקוצרת) הקבועה בהן. אכן, לו דובר בתובענה שיסודה בנזק שנגרם עקב הובלה ימית ובמהלכה - כי אז היה מקום לסלקה על הסף מחמת התיישנות, שכן התובענה הוגשה כעבור יותר משנה מיום הגעת הטובין לישראל ומסירת הודעה על כך לתובעת 1. אלא שכאמור אין זה המצב. לגבי ההובלה היבשתית, אין ההתיישנות מקוצרת חלה. יודגש כי על פי עמדת התובעות, שכרה התובעת 1 את שירותי הנתבעת לשם ביצוע הובלת מטען וביצוע עבודות עמילות מכס. הובלת המטען הייתה הן יבשתית (מסינסינטי, אוהיו לנמל ניו-יורק) והן ימית (מניו-יורק לאשדוד). ככל שהתובענה עוסקת בקטע היבשתי - אין תחולה כאמור לכללי האג.
זאת ועוד. העיון בשטרי המטען מלמד כי לא הנתבעת היא זו ששימשה מוביל ימי. אכן, הנתבעת נסמכת (בתשובה לתגובה) על הצעת המחיר ששלחה אל התובעת 1 ועל ההערה המופיעה בה לפיה "התנאים כפופים לשטר מטען הספק בחו"ל" תוך טיעון כי התובעת 1 לא טענה דבר בנושא זה בעת ההתקשרות. אלא שאין לשעות לנימוק זה שלא הופיע בבקשה ולא ניתנה הזדמנות לב"כ התובעות להתייחס אליו.
6. אשר להעדר היריבות, אכן אין כל חוזה בין הנתבעת לבין התובעת 2, אך משנה שתובענתה של האחרונה היא תובענה נזיקית - שוב אין צורך בחוזה כלשהו. היריבות שבין התובעת 2 לבין הנתבעת נודלה לרקעה של התרשלות (נטענת) מצד הנתבעת ודי בכך על מנת ליצור יריבות.
7. הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' תמוז תשס"ו ( 3 יולי 2006 ), בהעדר.
מאיר יפרח - שופט
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
כתבות קשורות
חיפוש עורך דין לפי עיר
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
